את השם פאטייה למקום, נתן אחד ממלכי תאילנד ששחרר אותה מידיהם של הבורמזים, בסופו של תהליך שם העיר כשם הרוח לצפון. אל פטייה מגיעים בעיקר דרך היבשה, על כביש 3 או 7, יציאה מבנגקוק מאחד הרציפים באוטובוס, כשעתיים נסיעה.
עיר האורות של חופי תאילנד המזרחיים, עיר שכבר מזמן לא בגדר עיירת דייגים מרוחקת של שנות השבעים.
בשנים ההן הגיעו למקום לוחמים מהמערב, אחרי קרבות בוייטנאם. כאשר אלו הגיעו אל החופים החלה מהפכת המקום, שמתפקד מאז כמרכז תיירותי מהידועים ביותר של תאילנד ואפילו במזרח הרחוק כולו.
בנות המקום מצאו חן בעיניהם של החיילים שברובם היו אמריקאים, הכסף החל לזרום ויחד אתו שינויים רבים חלו בכלכלת המקום, העיירה החלה להתמלא בתושבים שראו את האפשרות הגדולה והיתרונות של תיירות חוץ, במהרה העיירה הפכה לעיר גדולה ומשגשגת.
נכון שבשנים האחרונות יצא לעיר שם של רחובות מושחתים אבל מדובר ברחוב אחד קטן , שבשעות הלילה נסגר לתנועת רכב, על מדרכות הרחוב מטיילים רבים נהנים ממוזיקה עולמית, הברים והמועדונים מגישים משקאות ונשים חופשי לכל דורש. גם חנויות הבגדים והנעליים נשארות פתוחות , אפשר להשלים קניות בלי לחץ.
שלא תטעו לחשוב שפרט לשחיתות אין מה לעשות כאן, נהפוך הוא, גם בשעות היום יש כל כך הרבה פעילות שאין לוותר : סיור ממצה בחוות הפילים שבה תוכלו להשתתף ברחיצה ורכיבה על פילים, החווה מקבלת פילים לטיפולה כולל תינוקות שאמם נעלמה, הם משוחררים לטבע.
את מגרשי הגולף פוקדים מידי שנה מאות שחקני גולף שבאים לכאן כדי לשלב ספורט והנאות חיים נוספות.
ספורט אתגרי מיוצג פה על ידי מקפצות הבנג’י, משני הסוגים : צוקים ומנופים. הבילוי למשפחות מתבטא כאן ברכיבה על סוסים.
חובבי המרוצים ייהנו ממכוניות על מסלול, כמובן כמו ברוב חופי תאילנד מועדוני צלילה מפוארים, תעודות אדי וכוכבים לרוב.
במרכז העיר נמצאים רוב המלונות היקרים, בדרום העיר נמצאים שאר המלונות ואכסניות קטנטנות עם דירות חדרים לפי ימים ושעות, כל אחד ודרישותיו.
בצפון העיר אזורי המסחר והתיירות, אפשרי להגיע לעיר בבוקר לטייל כל היום ובערב לחזור לבנגקוק הגדולה. אפשר לשכור חדר ולהגיע במונית או טוק-טוק במאתיים באט.